כיצד נתאים בין הרזולוציה לגודל התמונה המודפסת

התאמה בין גודל התמונה (רזולוציה) הנמדד במגה-פיקסלים, לבין גודלה המומלץ להדפסה חשוב בכדי לשמור על הפרופורציה המקורית של התמונה, ועל מראה מיטבי, גם עבור מי שצופה בה מקרוב. 

כל תמונה שצולמה במצלמה דיגטלית מורכבת ממספר רב של נקודות בודדות הנקראות פיקסלים, אותם לרוב נמדוד במכפלות של 1 מליון, ונקראות מגה-פיקסל (לדוגמה: 12 מגה-פיקסל = 12 מליון פקסלים). 

למעשה ככל שמספר הפיקסלים רב יותר כך התמונה נחשבת ״גדולה״ יותר. כאן נספר, שעל אף שנוח לחשוב, שככל שמספר הפיקסלים רב יותר, כך איכות התמונה עולה, זה למעשה לא נכון. איכות התמונה, המתבטאת בחדות וברמת פירוט, תלויה במאפיינים רבים נוספים, בינהם סוג ואיכות העדשה, רוחב ומהירות הצמצם, איכות וסוג חיישן התמונה, חשיפה, תנאי סביבה, כיול ועוד.

על מנת להתאים את גודל התמונה בפיקסלים לגודלה באינצ׳ (או בס״מ) יש לקחת בחשבון את צפיפות הפיקסלים לאינצ׳ (או לס״מ), כאשר ככל שהמספר גבוהה יותר כך התוצאה תהיה טובה יותר,  עם מראה חד, ובעל עומק צבע רב (לנוחיותכם צירפנו טבלה מסכמת, ונוסחה לחישוב בתחתית המאמר). למעשה ככל שצפיפות הנקודות לאינצ׳ (או לס״מ) פוחתת,  התמונה תראה ״מפוקסלת״, כזו שבמבט מקרוב, כל פיקסל יתפוס שטח רב ויבלוט, ובמבט מרחוק תראה פחות חדה, ולכן הרבה פחות ברורה (ראה דוגמה 1). 

ב״פרינטוס״ בשיתוף עם בית הדפוס, בנינו אלגוריתם שמטרתו למנוע הדפסה של תמונה באיכות נמוכה. הנוסחה מאזנת בין הרצון להגדיל את התמונה, לגודל מקסימלי, לבין שמירה על איכות מיטבית.